יום רביעי י שבט

מכתבים מיהודיה פשוטה

חומר למחשבה

.

יום רביעי י' שבט תשס"ט
שמתי לב למשהו מדהים ומיוחד:
מאוד מענין שאני שומעת מ90% מהקהילה החרדית שאנחנו לפני הגאולה. אבל ממש כמעט כולם: הילדות בכיתה של הבת שלי בגיל שבע, אומרות את זה אחת לשניה, חברה שלי אמרה לי שהבנים שלה בתלמוד תורה אמרו לה שבב"ס מדברים על זה גם, שכנים, חברים וחברות בין השני, זה ממש עובר מפה לאוזן ואפילו כמה וכמה רבנים ו/ או צדיקים אמרו שהנה, כנראה אנחנו בתחילת גוג ומגוג, חבלי משיח וכו'. אז מה מדהים ה? מדהים שהרי איך כולם יודעים את זה בכלל? הרי אף אחד לא יכול להגיד בטוח שאנחנו באחרית הימים, נכון? אז איך? לפי הטבע? לפי המצב בעולם וכל הצרות? אבל גם זה לא ממש הוכחה חותכת, כי כמו שהחילונים ואנשים אחרים העקשנים שאני מדברת איתם מזכירים לי "כל הזמן הטבע מחמיר ומצב העולם מחמיר, וכל הזמן יש מלחמות ומחלות משונות וכו". והם צודקים. זה לא מספיק הוכחה. נו, אז איך פתאום כולם או כמועט כל החרדים יודעים שאנחנו בסוף?
מסיבה אחת מדהימה: כי הקב"ה מראה לנו, לכל אחד אישי, ללב שלנו, שזה הסוף. אין דרך אחרת להסביר את הפלא הזה שכולם יודעים משהו כזה רציני, בלי להתבסס על המציאות. זה פשוט כך. הוא מדבר איתנו ואומר לנו את זה. אלו שלא יודעים שאנחנו בסוף - אני דואגת לכם. אולי אתם לא ראויים או זכאים בעיני הקב"ה לדעת כזה דבר מדהים? אולי אתם לא מספיק מצפים לגאולה? תחשבו על זה שאם אפילו ילדים קטנים אומרים שאנחנו לפני הגאולה - על מה יש לכם עוד לחשוב?