בס"ד
(מתאים רק מגיל 16 ומעלה)
אחותי היקרה!
מוכר לך ההרגשה של רצון עז לשתף אחרים/ות בדברים שמלהיבים אותך? לדוגמא, נאמר שמצאת חנות בגדים ששם טיב הבד הוא סוג א מאיטליה, לא מתקמט, לא דוהה לעולם, מתכבס בקלות
ותמיד נראה מצוין, ועוד... במחיר מצחיק של 30 ש"ח לכל פריט! ההתלהבות שלך מכזו חנות בטוח תהיה כל כך חזקה שאת תמצאי את עצמך מתקשרת "לכל העולם", למשפחה, לחברות וכו' כדי לשתף אותם בבשורה הנפלאה, בגילוי המדהים הזה, כדי שגם הם יהנו מיתרונות החנות הזו, נכון?
ובכן, אני פונה אלייך כבת משפחה יקרה לי מאוד, כדי לשתף אותך בגילויים שמצאתי במשך השנים שהשפיעו עליי רבות וממש עזרו לי להבין יותר את החיים, באופן כללי, ואת מה שבאמת יכול להביא לי ולעוד נשים בע"ה את הסיפוק והשמחה האמיתית - זאת שתמיד חלמנו עליה מאז שאנחנו ילדות, השמחה שלעולם לא דוהה, לא מתקמט ולא חולף - השמחה הנצחית.
אחותי היקרה!
מוכר לך ההרגשה של רצון עז לשתף אחרים/ות בדברים שמלהיבים אותך? לדוגמא, נאמר שמצאת חנות בגדים ששם טיב הבד הוא סוג א מאיטליה, לא מתקמט, לא דוהה לעולם, מתכבס בקלות
ותמיד נראה מצוין, ועוד... במחיר מצחיק של 30 ש"ח לכל פריט! ההתלהבות שלך מכזו חנות בטוח תהיה כל כך חזקה שאת תמצאי את עצמך מתקשרת "לכל העולם", למשפחה, לחברות וכו' כדי לשתף אותם בבשורה הנפלאה, בגילוי המדהים הזה, כדי שגם הם יהנו מיתרונות החנות הזו, נכון?
ובכן, אני פונה אלייך כבת משפחה יקרה לי מאוד, כדי לשתף אותך בגילויים שמצאתי במשך השנים שהשפיעו עליי רבות וממש עזרו לי להבין יותר את החיים, באופן כללי, ואת מה שבאמת יכול להביא לי ולעוד נשים בע"ה את הסיפוק והשמחה האמיתית - זאת שתמיד חלמנו עליה מאז שאנחנו ילדות, השמחה שלעולם לא דוהה, לא מתקמט ולא חולף - השמחה הנצחית.
אקדים ואספר לכם קצת מהגילויים שלי כנערה, כאשה וכאמא.
אני זוכרת מצוין איך הרגשתי בימי גיל ההתבגרות כשחיפשתי שמחה וסיפוק וחשבתי שאמצא זאת בחברה של לא דתיים שכמוני חפשו חברה וכו במרכזי הבילוי השונים וכד'. מצד אחד, הייתם חושבים שכנראה שאני נהנית בחברתם אחרת למה להיפגש איתם יום אחרי יום ולילה אחרי לילה?
אך מצד שני, אם היה לי כל כך טוב איתם, מדוע היו לי תמיד רגשות של בלבול וחוסר סיפוק?
מצד החברות, אף פעם לא הרגשתי שיכלתי ממש לבטוח בהם. הרי חברה כזאת, ובעצם כל אדם שלא מנהיג את חייו על פי התורה, כמה שהוא יהיה בן אדם נחמד, הוא תמיד ייתקל בבעיות ואי אפשר ממש לסמוך על אדם כזה. פעם מישהי אמרה לי "מה, יש גם חילונים צדיקים". חייכתי אליה אבל בתוך תוכי תיקנתי אותה ואמרתי בליבי "לא, צדיקים ממש, לא. אנשים טובים מאוד ונחמדים, זה כן". אני אתן דוגמא שתמחיש את זה יותר:
נניח שיש אדם שלימד את עצמו נהיגה - מלהסתכל על הנהיגה של אחרים, מלשמוע דיבורים בנושא, אך בעיקר הוא פועל לפי ההגיון שלו ומה שנראה לו. אולי הוא יהיה נהג 80% אבל אני הייתי מפחדת מאוד לנהוג בכבישים עם הידיעה שהאדם הזה גם נוהג. כי הוא לא למד מהספר, אז הוא לא יודע את כל כללי הבטיחות וזהירות, והוא לא מבין את כל השלטים בכבישים ולכן הוא מסכן את עצמו ואחרים ולא יכול להיות נהג 100% בסדר בשום פנים.
אז אדם שלא מנהיג את חייו על פי התורה לא יכול להיות 100% בסדר בשום פנים. כי כמה שהוא ינסה להיטיב עם הבריות, להיות חבר טוב לאנשים, ולעזור, המצוות שבתורה הם הרי מהווים הרבה יותר מאשר בניית הקשר שלנו עם הבורא שלנו. הם באים לשמור עלינו אישית ולשמור אחד על השני. ומי שלא מתמצא במצוות או לא זהיר לקיים אותם, מובטח לו שהוא ייכשל בכל מיני דברים ואף יכשיל אחרים.
אני זוכרת מצוין איך הרגשתי בימי גיל ההתבגרות כשחיפשתי שמחה וסיפוק וחשבתי שאמצא זאת בחברה של לא דתיים שכמוני חפשו חברה וכו במרכזי הבילוי השונים וכד'. מצד אחד, הייתם חושבים שכנראה שאני נהנית בחברתם אחרת למה להיפגש איתם יום אחרי יום ולילה אחרי לילה?
אך מצד שני, אם היה לי כל כך טוב איתם, מדוע היו לי תמיד רגשות של בלבול וחוסר סיפוק?
מצד החברות, אף פעם לא הרגשתי שיכלתי ממש לבטוח בהם. הרי חברה כזאת, ובעצם כל אדם שלא מנהיג את חייו על פי התורה, כמה שהוא יהיה בן אדם נחמד, הוא תמיד ייתקל בבעיות ואי אפשר ממש לסמוך על אדם כזה. פעם מישהי אמרה לי "מה, יש גם חילונים צדיקים". חייכתי אליה אבל בתוך תוכי תיקנתי אותה ואמרתי בליבי "לא, צדיקים ממש, לא. אנשים טובים מאוד ונחמדים, זה כן". אני אתן דוגמא שתמחיש את זה יותר:
נניח שיש אדם שלימד את עצמו נהיגה - מלהסתכל על הנהיגה של אחרים, מלשמוע דיבורים בנושא, אך בעיקר הוא פועל לפי ההגיון שלו ומה שנראה לו. אולי הוא יהיה נהג 80% אבל אני הייתי מפחדת מאוד לנהוג בכבישים עם הידיעה שהאדם הזה גם נוהג. כי הוא לא למד מהספר, אז הוא לא יודע את כל כללי הבטיחות וזהירות, והוא לא מבין את כל השלטים בכבישים ולכן הוא מסכן את עצמו ואחרים ולא יכול להיות נהג 100% בסדר בשום פנים.
אז אדם שלא מנהיג את חייו על פי התורה לא יכול להיות 100% בסדר בשום פנים. כי כמה שהוא ינסה להיטיב עם הבריות, להיות חבר טוב לאנשים, ולעזור, המצוות שבתורה הם הרי מהווים הרבה יותר מאשר בניית הקשר שלנו עם הבורא שלנו. הם באים לשמור עלינו אישית ולשמור אחד על השני. ומי שלא מתמצא במצוות או לא זהיר לקיים אותם, מובטח לו שהוא ייכשל בכל מיני דברים ואף יכשיל אחרים.
אז הנה מצאתי את עצמי בחברה של אנשים שבעיקר דואגים לצרכים ולרצונות של עצמם: לשון הרע ורכילות לא מדאיגים אותם לרגע, ובעצם מה שבאמת טובת החברים שלהם הם לא יודעים ויכולים בקלות מאוד לפגוע בהם פגיעה נצחית, שלא נדע. מצאתי את עצמי שואלת לא פעם, "מה אני עושה פה?" אך מכיוון שלא היה משהו אחר באותו זמן ולא היה לי שום פיתרון או תשובה לבלבול הזה המשכתי איתם עד שזכיתי להכיר בדרך שומרי התורה, ואף התחרדתי וחזרתי למקורות. (אמנם הסבים שלי היו רבנים בליטא, אך כמו עוד הרבה יהודים מליטא של אז, הם ברחו מרדיפות הגויים וחפשו להתחיל חיים חדשים בארה"ב. ואז אמריקה המודרנית עשתה את שלה והשפיעה על הילדים...)
ובכן הגילוי שהיה לי בנושא התגלה לי רק עם השנים כמובן, שהחברה הזאת, וכל חברה כמוה שלא שומרת תורה ומצוות כמו שצריך, מבולבלת מאוד בהרבה ענינים אך בעיקר מבחינת חשיבות המראה החיצוני. האישה / נערה יודעת שכמה שהיא יותר יפה ומושכת עין כך היא תקבל יותר תשומת לב ואהדה. אך מצד שני, החברות יודעות שהן מדומות לאיזה חטיף שוקולד טעים וזהו. אוכלים את השוקולד והטעם הטוב עובר ובזה נגמר העניין. מה הבנתי מזה? שמצד אחד, אנחנו הנערות, רצינו להראות יפה כדי שיאהבו אותנו ונהיה מקובלות אך מצד שני לא הבנו למה אנשים רואים רק את היופי החיצוני ולא מעונינים כלל בנשמה שלנו, ברגשות שלנו, בשכל שלנו. "מה, אני לא בן אדם?" אחת הייתה שואלת את השנייה. ובכל הזאת, המצב המתסכל הזה רק המשיך והוביל לתסכולים חברתיים גדולים מאוד.
והגילוי הזה נמשך עד שהתחרדתי והתחתנתי. אך בכל זאת הבלבול נמשך. לבשתי פאה ארוכה ובגדים יפים - כמו כולם, לא? אבל עכשיו כשאני מסתכלת אחורה, פתאום אני מבינה משהו חשוב. שברוב המקרים, לעניות דעתי, המראה החיצוני של האישה קובע עם מי היא תתחתן. גיליתי שהנשים שמתלבשות בצורה יפה ומושכת, עם פאה יפה, ובגדים לא רחבים או לא רחבים מספיק, נשואות לבעלים ששמים דגש גדול על מראה חיצוני. ואני לא אומרת שאותו בעל לא יכול להשתנות ולהיות צדיק בסופו של דבר. אבל כנראה שלעת עתה, הראש שלו לא ממש במקום הנכון. כשאני חושבת על רבניות ונשים צדיקות באמת, שממש משתדלות להתלבש צנוע ומנהיגות את חייהן באופן צנוע ועניו, לרב, הבעלים שלהם בהתאם: שומרים עיניים, עובדים יום וליל על כל ענין הקדושה, וביחד, כזוג, הם ממש מקיימים את המצווה החשובה ביותר שה' נתן לעם ישראל, "קדושים תהיו".
אישה כזאת, אין לה ממה לדאוג. היא לא צריכה להרגיש כל הזמן שהיא צריכה להראות טוב כשהיא יוצאת מהבית, ובד"כ גם לא בתוך הבית. המראה הטבעי והחייכני שלה הוא מספק את בעלה כי הוא יופי של אמת. יופי יהודי.
אחד מהפסוקים האהובים עליי ביותר זה "שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל."
והגילוי הזה נמשך עד שהתחרדתי והתחתנתי. אך בכל זאת הבלבול נמשך. לבשתי פאה ארוכה ובגדים יפים - כמו כולם, לא? אבל עכשיו כשאני מסתכלת אחורה, פתאום אני מבינה משהו חשוב. שברוב המקרים, לעניות דעתי, המראה החיצוני של האישה קובע עם מי היא תתחתן. גיליתי שהנשים שמתלבשות בצורה יפה ומושכת, עם פאה יפה, ובגדים לא רחבים או לא רחבים מספיק, נשואות לבעלים ששמים דגש גדול על מראה חיצוני. ואני לא אומרת שאותו בעל לא יכול להשתנות ולהיות צדיק בסופו של דבר. אבל כנראה שלעת עתה, הראש שלו לא ממש במקום הנכון. כשאני חושבת על רבניות ונשים צדיקות באמת, שממש משתדלות להתלבש צנוע ומנהיגות את חייהן באופן צנוע ועניו, לרב, הבעלים שלהם בהתאם: שומרים עיניים, עובדים יום וליל על כל ענין הקדושה, וביחד, כזוג, הם ממש מקיימים את המצווה החשובה ביותר שה' נתן לעם ישראל, "קדושים תהיו".
אישה כזאת, אין לה ממה לדאוג. היא לא צריכה להרגיש כל הזמן שהיא צריכה להראות טוב כשהיא יוצאת מהבית, ובד"כ גם לא בתוך הבית. המראה הטבעי והחייכני שלה הוא מספק את בעלה כי הוא יופי של אמת. יופי יהודי.
אחד מהפסוקים האהובים עליי ביותר זה "שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל."
וזה מביא אותי לעוד גילוי שהיה לי בנושא הזה שהוא שהיופי של אישה יהודיה זה לא יופי שנמדד על פי קריטריונים חיצוניים. ככה זה אצל הגויים. אלא, זה יופי של אישה נקייה אך צנועה שעובדת על עצמה ועל המידות שלה כל הזמן, שמבינה עת הערך החשוב שלה כבעלת הבית וכאם הבנים - היא הרי יכולה לגדל את גדול הדור הבא, מנהיג עם ישראל - מי יודע? היא יודעת שיופי חיצוני זה דבר שדוהה עם הזמן, מתקמט ומאבד כל משמעות. היא יודעת שבעלה אוהב אותה בשביל הפנימיות שלה, הנפש שלה, והלב שלה. (זה מזכיר לי כמה שצחקתי כשחילונים מסויימים התחילו להתלונן על החרדים שהם עושים "הדרת נשים". הם טוענים שאצלם לאישה יש זכויות שוות לגבר וכד'. אך המציאות היא שאצלם, אישה לא יפה לא נחשבת בכלל, אלא אם יש לה אולי תפקיד חשוב כמו בממשלה או אם היא עשירה מאוד וכיוב'. אך האשה שהקב"ה ברא ושייך אותה לעם הנבחר שלו היא אישה ששווה יותר מכל היהלומים שבעולם! האדם הראשון לא יכל לחיות ולעבוד את ה' כמו שצריך בלי אישה, בלי "עזר". האישה דוחפת את הבעל ועוזרת לו להגיע לשלמותו. בלעדיה הבית יתפרק לגמרי. היא קבלה בינה יתרה, לא הגבר. היא קבלה דרגה של רוחניות טבעית שהגבר לא קיבל. היא קבלה את הזכות להביא ילדים לעולם ולגדל אותם - שהם הרי הזהב של מלך העולם! עליה הוא סומך יותר מהבעל, שהיא אחראית לגידול הילדים שלו.)
עכשיו, אולי תשאלנה "אבל יש גברים צדיקים עם נשים שלא ממש צנועות כמו שצריך?" וזה נכון. אך למדתי שה' יודע בדיוק איזה זיווג מתאים לנו וגם איפה הנשמה של היהודי עומדת. אני למשל, אמנם לבשתי פאה קאסטם בתחילת נשואיי והתאפרתי ולבשתי בגדים עם גזרה ישרה וקצרה ולא רחבה כמו שצריך באמת, אבל ה' ידע שבאיזה שהוא שלב אני אגלה את האמת וארדוף אחריה. הוא ידע עוד הרבה לפניי, שהנשמה שלי משתוקקת לאמת. ואז, כשהנשמה עצמה כן מחפשת אמת, הנשואים יהיו "מושלמים". אני כותבת מושלמים במרחאות כי נישואים מושלמים זה רק עם עבודה מתמדת כמובן. אבל הכיוון הוא מושלם, בע"ה. אני רגועה ושמחה בליבי שבעלי עובד תמיד על קדושה ושמירת עיניים ואני תמיד משתדלת לעבוד על צניעות בלבוש ובהתנהגות ולאט ולאט אנחנו עולים ביחד לתיקון המושלם של הנשמות שלנו.
לסיכום, נשים יקרות, ברגע שגיליתי כמה שהיופי והמראה החיצוני הוא שולי ולא שייך לעם היהודי בכלל, ושהשאיפה תמיד "להראות יפה ומכובדת" רק מובילה לשקר, צער וחוסר רגיעות נפשית, כל כך התלהבתי והתרגשתי, וממש הבנתי שסוף סוף גיליתי את השמחה האמיתית של החיים בעולם הזה. ועכשיו אתן מבינות שלא יכלתי לשמור את הגילוי המדהים והמשחרר הזה בלב. הייתי חייבת לחלוק את זה אתכן כי אתן המשפחה שלי. כל אחת ואחת בעם ישראל, ב"ה. לא יכלתי לשבת בשקט ולראות עוד ועוד נשים נפגעות מהלחץ החברתי הדורש שיש היום, ולראות אותן נהפכות לשפחות של התאוות של היצר הרע. ממש לא! אתן שוות פי מיליון וחשוב לי נורא שתבינו את זה. צניעות זה לא איזה ביטוי "סתם יאכנע" מימי קדם. זה פיקוח נפש ממש. בעלדיה אנחנו הנשים לא שוות. אנחנו סתם עוד סיבה ליצר הרע לחגוג ולהתמוגג מנצחונותיו הרבים, ה' ישמור.
נשים ונערות יקרות, אני מאחלת לכולנו שנזכה להבין את החשיבות המיוחדת שיש לנו, כיהודיות בחיים פה, ונלמד להעריך את הזכות המיוחדת שה' נתן לנו להיות יראות שמים, בנות של שרה רבקה רחל ולאה.
נשים ונערות יקרות, אני מאחלת לכולנו שנזכה להבין את החשיבות המיוחדת שיש לנו, כיהודיות בחיים פה, ונלמד להעריך את הזכות המיוחדת שה' נתן לנו להיות יראות שמים, בנות של שרה רבקה רחל ולאה.