הנושא: התמודדות
קודם כל השבוע אני מאחרת בנתינת המסר השבוע ואני מבקשת סליחה. לכל יהודי יש תקופות קשות יותר ותקופות קלות יותר. בפרק זמן של שבוע וחצי ראיתי מריבות משפחתיות כואבות, סכסוכים בין יהודים, בשורות קשות קצת של דברים שאינם בשליטת בני האדם אך מובילים לרגשות של לחץ ואי שקט, בשורות על יהודיה צעירה שנשלחה ע"י בית משפט גוי באמריקה לגור אצל משפחה גויה, ל"ע, ולבסוף, קיבלתי בשורות שדוד נפטר ביום שיש ודודה שאני מאוד אוהבת קיבלה בשורה שיש לה את המחלה ל"ע. הרופאים שלחו אותה הביתה מכיוון שאמרו שזה בשלב שאין מה לעשות. זו אישה יקרה מאוד שעברה חיים של ייסורים קשים ומרובים עד היום.
לכולנו יש תקופות כאלו. והצדיקים אומרים לנו שעכשיו שאנחנו כל כך קרובים לגאולה, יש הרבה מאוד בשורות רעות של מחלות, מוות, בעיות כלכליות וסכסוכים בתוך עם ישראל. התגובה הראשונה שלי היתה תגובה סטנדרטית. כאב גדול מאוד בלב ובכי.
אבל אחרי התגובה הראשונית הסטנדרטית היתה לי תגובה לא סטנדרטית. אמנם נשאר כאב גדול, אך יש גם קבלה. התגובה הזאת נובעת מאמונה. גיליתי שרק אדם שעובד כל הזמן כל רגע על ענין האמונה וביטחון בקב"ה יכול לקבל את כל הייסורים האלו. אם לא היתה לי הבנה בענין של מה שטוב לנשמה, הענין של תיקון הנשמות – שנשמה מגיעה לעולם לעשות תיקון ובסוף התיקון היא עולה לשמים, והענין שכל דבר שקורה לנו הוא ממש ממש בלי צל של ספק לטובתינו למרות שאנחנו הקטנים לא מבינים את זה בכלל, אם לא הייתי מעמיקה בנושאים האלו כל כך הרבה בשנים האחרונות, היה לי קשה מאוד לקבל את התקופה הקשה הזאת. הייתי נכנסת לדיכאון עמוק. כואב לי מאוד ודמעות זורמים מדי פעם כשאני חושבת על זה, כאב זה דבר מובן והקב"ה מקבל את זה. בכל זאת, אם זה לא היה כואב לא היה קוראים לזה ייסורים. אבל אני לא בדיכאון ואני לא כועסת. אני מקבלת את הכל כי אני יודעת שה' מנהיג את העולם וקובע לכל אחד מה יעבור איך ומתי ועושה הכל הכל מתוך אהבה עזה.
כמה חיזוק קיבלתי כשהלכתי לנחם אבלים והאלמנה שהיא לא דתייה אמרה לי שה' קובע הכל מה כל אחד יעבור בחיים שלו ומתי הוא ימות וכו. לפעמים אני פוגשת חילונים שמדברים על ה' עם כזו אמונה וביטחון יותר ממה שאני שומעת מכמה חרדים שאני מכירה. זה מוכיח לנו שבאמת אפשר ללמוד מכל אדם.
ושוב פעם, לא הייתי מגיעה לדרגה כזו של קבלה והבנה אם לא הייתי עושה השתדלות מאומצת לקרוא דברי תורה מחזקים מצדיקים כמו הרב רומפלער, הרב שלנו, וכמו סיפורי צדיקים שאני נוטה לקרוא בשבת שנותנים לי ביטחון. המסרים של האוטיסטים שאני קוראת כל פעם גם מחזקים אותי כי מובן שכשאדם מבין ומעכל שאנחנו לקראת הגאולה, מה יותר מחזק מזה? צדיקים אחרים גם אומרים את זה כידוע ובאמת, אחרי הגלות הארוכה הקשה הזאת וההדרדרות של העם היהודי בדור הנוכחי, באמת מה יכל להיות יותר מחזק? תחזיקו חזק, אל תיפלו, אומרים כל הצדיקים והמילים שלהם מהדהדים באוזניים שלי כל פעם שיש בשורות קשות. אני מאחלת לכולכן שהמילים שלהם ימצאו את עצמם בלב שלכן ובמודעות, כי בזמן אמת, זה מה שצריך. חיזוק, אמונה וביטחון. שנזכה ב-3 השבועות האלו לא ליפול ובע"ה שלא יהיו סכנות לעם ישראל, ושנזכה להתפלל על עם ישראל מכל הלב ולבטל כל גזרה קשה.
קודם כל השבוע אני מאחרת בנתינת המסר השבוע ואני מבקשת סליחה. לכל יהודי יש תקופות קשות יותר ותקופות קלות יותר. בפרק זמן של שבוע וחצי ראיתי מריבות משפחתיות כואבות, סכסוכים בין יהודים, בשורות קשות קצת של דברים שאינם בשליטת בני האדם אך מובילים לרגשות של לחץ ואי שקט, בשורות על יהודיה צעירה שנשלחה ע"י בית משפט גוי באמריקה לגור אצל משפחה גויה, ל"ע, ולבסוף, קיבלתי בשורות שדוד נפטר ביום שיש ודודה שאני מאוד אוהבת קיבלה בשורה שיש לה את המחלה ל"ע. הרופאים שלחו אותה הביתה מכיוון שאמרו שזה בשלב שאין מה לעשות. זו אישה יקרה מאוד שעברה חיים של ייסורים קשים ומרובים עד היום.
לכולנו יש תקופות כאלו. והצדיקים אומרים לנו שעכשיו שאנחנו כל כך קרובים לגאולה, יש הרבה מאוד בשורות רעות של מחלות, מוות, בעיות כלכליות וסכסוכים בתוך עם ישראל. התגובה הראשונה שלי היתה תגובה סטנדרטית. כאב גדול מאוד בלב ובכי.
אבל אחרי התגובה הראשונית הסטנדרטית היתה לי תגובה לא סטנדרטית. אמנם נשאר כאב גדול, אך יש גם קבלה. התגובה הזאת נובעת מאמונה. גיליתי שרק אדם שעובד כל הזמן כל רגע על ענין האמונה וביטחון בקב"ה יכול לקבל את כל הייסורים האלו. אם לא היתה לי הבנה בענין של מה שטוב לנשמה, הענין של תיקון הנשמות – שנשמה מגיעה לעולם לעשות תיקון ובסוף התיקון היא עולה לשמים, והענין שכל דבר שקורה לנו הוא ממש ממש בלי צל של ספק לטובתינו למרות שאנחנו הקטנים לא מבינים את זה בכלל, אם לא הייתי מעמיקה בנושאים האלו כל כך הרבה בשנים האחרונות, היה לי קשה מאוד לקבל את התקופה הקשה הזאת. הייתי נכנסת לדיכאון עמוק. כואב לי מאוד ודמעות זורמים מדי פעם כשאני חושבת על זה, כאב זה דבר מובן והקב"ה מקבל את זה. בכל זאת, אם זה לא היה כואב לא היה קוראים לזה ייסורים. אבל אני לא בדיכאון ואני לא כועסת. אני מקבלת את הכל כי אני יודעת שה' מנהיג את העולם וקובע לכל אחד מה יעבור איך ומתי ועושה הכל הכל מתוך אהבה עזה.
כמה חיזוק קיבלתי כשהלכתי לנחם אבלים והאלמנה שהיא לא דתייה אמרה לי שה' קובע הכל מה כל אחד יעבור בחיים שלו ומתי הוא ימות וכו. לפעמים אני פוגשת חילונים שמדברים על ה' עם כזו אמונה וביטחון יותר ממה שאני שומעת מכמה חרדים שאני מכירה. זה מוכיח לנו שבאמת אפשר ללמוד מכל אדם.
ושוב פעם, לא הייתי מגיעה לדרגה כזו של קבלה והבנה אם לא הייתי עושה השתדלות מאומצת לקרוא דברי תורה מחזקים מצדיקים כמו הרב רומפלער, הרב שלנו, וכמו סיפורי צדיקים שאני נוטה לקרוא בשבת שנותנים לי ביטחון. המסרים של האוטיסטים שאני קוראת כל פעם גם מחזקים אותי כי מובן שכשאדם מבין ומעכל שאנחנו לקראת הגאולה, מה יותר מחזק מזה? צדיקים אחרים גם אומרים את זה כידוע ובאמת, אחרי הגלות הארוכה הקשה הזאת וההדרדרות של העם היהודי בדור הנוכחי, באמת מה יכל להיות יותר מחזק? תחזיקו חזק, אל תיפלו, אומרים כל הצדיקים והמילים שלהם מהדהדים באוזניים שלי כל פעם שיש בשורות קשות. אני מאחלת לכולכן שהמילים שלהם ימצאו את עצמם בלב שלכן ובמודעות, כי בזמן אמת, זה מה שצריך. חיזוק, אמונה וביטחון. שנזכה ב-3 השבועות האלו לא ליפול ובע"ה שלא יהיו סכנות לעם ישראל, ושנזכה להתפלל על עם ישראל מכל הלב ולבטל כל גזרה קשה.
No comments:
Post a Comment