קו חדש ממשנתו של רבי נחמן מברסלב - קול החיזוק - לנשים בלבד (בגלל קול באישה ערווה)

שתים עשרה שנים לאחר הפוסט האחרון שלי, אני כבר לא באינטרנט כמעט ברוך ה'. אך רציתי לעדכן את הקו החדש של קול החיזוק. הטלפון: 083137148 שמעו ותחי נפשכם...

הערה חמודה- מבת 10

מה אני אגיד לכם, חברותי? ילדים זה משהו משהו. אמרתי לבתשלי בת ה10 שזה נורא מוזר ועצוב המצב הזה שיש מעט מאוד חרדים שממש הולכים לפי הלכה. הרי צניעות זה לא איזה מנהג זה ממש הלכה! לפני כשנה היא המציאה שיר "היי צנועה היי צנועה, ה' אמר היי צנועה..." אז עכשיו היא פתאום ענתה לי
"כן, היי צנועה, היי צנועה אבל זה לא חובה..." אההה, כמה צחקנו ביחד. חכמה ב"ה. איזה נחת רוח זה כשהילדים עצמם יודעים את האמת אפילו יותר ממשפחות חשובות בדורינו

R. Kanievsky, zt"l

What a sad sad day for Am Yisrael. The biggest tzadekes of them all - Rebbetzin Kanievsky, passed on and left our olam hasheker. Lucky for her but terrible for us. I was asked to post this letter she wrote to the Keter Malchut organization.
May we all learn from her beautiful middos and immense love for Am Yisrael.

התחדשות

מסר לשבוע של יא שבט (טו בשבט)

התחדשות

טו בשבט אנחנו חוגגים את ראש השנה לאילנות. גיליתי שיש לנו הרבה מה ללמוד מןהעצים. העץ גודל, וכשהמזג אוויר קר, יבש, סוער וכו וכו, זה משפיע על העלים. העלים מתייבשים או נובלים ונופלים. אך העץ אינו בוכה. המזג אוויר משתנה, העץ מקבל שמש נעימה וגשמי ברכה וגדלים עלים חדשים. זה קורה שוב ושוב לאורך החיים של העץ. העץ מתחדש תמיד. אין לו על מה לבכות. הוא יודע שהוא תמיד יתחדש. זו רצון הבורא שלו. בשביל זה הוא נברא. להתחדש תמיד, להשפיע לטובה על הסביבה ולתת ברכה לאוכלים ונהנים ממנו.

יש לנו מה ללמוד מן העץ. אנחנו עוברים דברים קשים מאוד ונסיונות קשים. ה' מעמיד בפנינו את היצר הרע בכל מיני צורות וגדלים ואנחנו מתבקשים לעמוד בניסיון וללמוד מזה. הרבה מאוד פעמים אנחנו לא עמודים בניסיון ונכשלים. עושים איזה שהוא עבירה. וזה משפיע עלינו מבפנים. בדרך כלל יש שתי תגובות נפוצות. או ששוכחים מזה לגמרי ומתעלמים מזה כאילו שלא קרה כלום או שאנחנו נכנסים למעין דיכאון ומחשבות קשות על עצמינו שמורידים לנו את הביטחון העצמי ואת הדימוי העצמי. זה משאיר הרגשה של "אני לא בסדר". אוף, מה יש לי, אני תמיד עצבני, אין לי סבלנות, אני קמצן, אני זללן, אני אנוכי וחושב רק על עצמי... וכן הלאה.

לתגובה הראשונה שהזכרתי, אין לי הרבה מה להגיד. כי אותו אדם הוא במצב מסוכן. אם הוא עושה עבירות על ימין ועל שמאל ולא אכפת לו, הוא ממש ממש מסכן. כי מחכה לו דין קשה ח"ו,לא עלינו.

אבל היום אני רוצה לדבר לאלו שנופלים בקטגוריה השנייה, שזה רוב היהודים שכן אכפת להם אם הם עשו עבירה ואכפת להם מאוד מההשפעה שיש לעבירות על עצמם ועל חייהם.

ישנה תופעה של יהודים טובים שמסתכלים על אנשים צדיקים ואומרים לעצמם וואו איזהצדיקים הם. הם מתפללים כל היום, בוטחים בה' ומתפרנסים בהשגחה פרטית בלבד, נשים צנועות ונראות כמו מאמא רחל בלי בושה, אנשים שכל חייהם רק עושים חסד, הכנסת אורחים, קירוב רחוקים וכו וכו ברוך ה' יש לא מעט כאלו. אשרינו. ואז היהודים הטובים האלו חושבים על עצמם במעין ייאוש שאומר: "אין מצב שאני נכנסת לנעליים של הצדיקים האלו. אני לא מתקרבת... אני עצבני כל הזמן, אין לי כח להכניס אורחים, אני לא הייתי מסוגלת להתלבש ככה כמו מאמע רחל, אני לא מסוגל לשלבת וללמוד תורה ורק לבטוח בה', אני תמיד עייפה, אין לי כח לחייך ככה לכל יהודי שעובר ומעיף לי מבט..." ובזה תםונשלם. הצדיקים הםהצדיקים ואנחנו, שאר היהודים הפשוטים נשארים כמו שתמיד היינו עםהמידות הרעים שלנו ומה לעשות? זה החיים?

הדרך מחשבה הזאת מוכרת לכם?

רבי נחמן מברסלב היה כועס מאוד על אלו שהיו מתייאשים ואומרים, "לנו אין סיכוי להגיע לדרגה שלך. אתה הרי נולדת עם דם של צדיקים, אתה הנכד של הבעל שם טוב הקדוש... יש לך נשמה גבוהה מלידה!"

הוא היה כועס מאוד ואומר להם שזה לא קשור בכלל. שכל הדרגה שאליה הוא זכה להגיע בא רק בגלל העבודה הקשה שלו. שעות על גבי שעות של תפילה, בכי ודיבורים עם ה'.

הוא גם דבר על התחדשות. כל יום העולםמתחדש. השמש זורחת וזה בוקר חדש.

אנחנו צריכים ללמוד מן העצים ומן השמש, שזה לא משנה מה היינו ומה עשינו אתמול. הדבר היחיד שמשנה זה העכשיו. כן,צריך לקחת שעה ולהגיד סליחה מכל הלב על מה שעשינו עד היום. להצטער על כל עבירה ועבירה. ואז זהו. זה נמחק מהספר של הקב"ה ולכן אנחנו חייבים למחוק את זה מהמודעות שלנו. מהראש ומהלב. כשאנחנו כל פעם נזכרים במידות הרעות שהיו לנו עד היום ובמעשים הרעים שלנו, זה רק היצר הרע. אנחנו צריכים להתחדש כל יום,כל שעה וכל דקה.

איך? זו שאלה טובה. אני מנסה להבין כבר שנים איך עושים את הדבר הזה שנראה בלתי אפשרי. הרי אני בעצמי מהיהודים הפשוטים האלו שכל כך מתייסרת על המידות הרעות שלי והרבה מאוד מגיעה למצבי ייאוש.

אבל זכיתי להארה מה' בשבת האחרונה.

אתן מכירות את המאמר הזה "תחשוב טוב יהיה טוב"? יופי. המצאתי משהו חדש: "תחשוב טוב, תהיה טוב." מה הכוונה?

אם אני חושבת כל הזמן על הדברים הלא טובים שאני עושה מדי יום,אני אמשיך להיות כך. אני חוסר סבלנית רב הזמן? טוב אז ככה זה ימשיך כנראה כי ככה אני חושבת על עצמי.

אבל תחשוב טוב תהיה טוב. לקחתי את המידות הרעות שלי והפכתי אותם. ואמרתי אותם עוד פעם ועוד פעם בקול רם. "יש לי המון סבלנות. אני אשה סבלנית מאוד. יש לי המון סבלנות. אם הילדים צורחים ומרביצים אחד לשני ומעליבים אותי. אני אנשום חזק ואני אזכיר לעצמי שיש לי המון סבלנות."

וזהו. בין רגע הפכתי להיות אישה סבלנית. מה יקרה מחר אתן שואלות כשאני אאבד סבלנות? לא נורא. אזכיר לעצמי כמה שאני כן סבלנית ואבקש מה' מכל הלב שיעשה אותי אישה סבלנית. עוד פעם ועוד פעם. וזה יעבוד. אני בטוחה בזה. קראתי פעם בספר של רב קרמר שאדם מחוייב להאמין בה' וגם להאמין בעצמו. כלומר שהוא יכול לעבוד את ה' ולהיות יהודי ישר וטוב. אבל לא הבנתי איך אפשר עם כל המידות הרעים שלי.

וזה העצה שה' האיר לי: תחשוב טוב, תהיה טוב. קמתי הבוקר כל כך שמחה ומאושרת וכשהילדים השתובבו היה לי פתאום סבלנות ורוגע.

אנחנו כן יכולים להיות היהודים הצדיקים האלו שאנחנו רואים. פשוט להאמין שככה אנחנו וזהו.יה כבר יבוא לבד. תחשוב טוב תהיה טוב. אני סבלנית, אני גם מתפללת ומתלבשת צנוע. מה הבעיה? שלום לבגדים הלא צנועים אני זורקת אותם עכשיו. בום. בין רגע הפכתי להיות אישה צנועה וצדיקה. וכן הלאה. כל אחת יודעת איפה היא צריכה להשתפר. לסיכום, הנשיא האמריקני המציא: "יס, ווי קאן." כן אנחנו יכולים. לא הוא לא יכול לעשות כלום כי הוא סתם גוי רשע. אבל אנחנו יהודיות. בנות ה'. אנחנו באמת כן יכולות. ייס ווי קאן.

some concrete chizuk

My dear readers,

I have a relative, very dear to me who has hard a very very hard past ten years. Divorce, battles in court, the works. He sees his kids for only 2 hrs. a week he's lonely, broke... we all have very difficult tzaros.

He sent us a heartfelt poem I share with you today, perhaps some of you can relate to him and what he writes. After his poem is the poem I answered him, a chizuk poem we can all use to remember why we are here and what really counts...
Shana tova!

p.s. please daven for yeshuos for moshe akiva ben basha chaya and his kinder

BS”D





I wish you a Happy, Healthy, New Year,

Surrounded by your Spouse, children and even friends so dear.

A festive meal with ritual Simonim, and food so sweet,

Melodies and memories that make Yom Tov complete.



Cooking, baking, shopping and last minute hustle,

Shopping for new clothes and yet without any tussle.

Take a moment and see what Hashem has given you,

A spouse, children, family, and friends to name a few.



A house filled with Love, warmth, and a frig stuffed with food,

Parnasah, Good health, children, together in a joyous mood.

Friends, and family from near and far,

Lights, warm food, L’Chaim are all in par.



Yes, Thank Hashem for the year that did pass,

But enjoy also now as if it will forever last.

A world that has become so crazy and corrupt,

For now let Yom Tov please interrupt.



We attend the Coronation of our King,

Who daily gives us everything.

How can we better our soul and mend our way,

For me this is what I wish to say.



I sit with no spouse, children, family, or Dad,

Any of the things above, nor money for a seat was to be had.

Be not worried to those who do read,

Let my suffering be for your need.



Know that there is at least one like me,

No spouse, children, family, Parnasah, or glee.

Food donated, a cold chilly Yom Tov home,

A year of tears and being alone.



I beg you to not ignore my pain,

So my whole being is not in vain.

Thank Hashem for all HE did provide,

For me, He thus did all decide.



Please think of me in your prayers thrice a day,

That this past year suffering for all Jews I did pay.

Thank your spouse, children, family and friends too,

That Hashem had Rachamim and did to me and not you.


my poem in answer:

We come to this world
to rectify our ways,
and work very hard
suffering many days.

But one thing we must remember
one thing we MUST know
that we really don't know a thing
of why our lives are so.

Why do we suffer? Why do we thrive?
Where is the peace for which we all strive?
Was it something we did in the past gilgul?
Is it still rectification for the dor haMabul???

There is only one thing, one thing alone
of which we can be sure
and that is Hashem's love for us
the only love that's 100% pure.

No matter how easy or how hard
life is for me, you or them
we must do our best to remain faithful
to our Father that loves us, to Hashem

The reward for our simcha
that we hold onto dearly
through thick and thin
daily, yearly

is yet unbeknown to us
but what we do know
is that it is the greatest reward possible-
Hashem promises us so.